סגולות לרפואה

הקפדה על אמירת מאה ברכות ביום.

אמירת ברכת אשר יצר בכוונה ובקול רם, מסוגל מאוד להמשיך רפואה.

בספר סגולות ישראל מובא כי שמירת שבת כהלכתה, רפואה בדוקה לכל החולאים.

סגולה נוספת שמובא בספר "סגולת ישראל" להרבות בנתינת צדקה כמו שכתוב: וחטאתך בצדקה פרוק (דניאל ד)

סגולה לרפואה ללמוד בספר:"תנא דבי אליהו".

יתחזק החולה בכל כוחו להתפלל על עצמו בדמעות, ובכל עת יאמר בכוונה: רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי: רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה.

בתלמוד (מסכת בבא בתרא דף קטז:) מובא – דרש ר' פנחס בר חמא כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים שנאמר: חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה (משלי טז).

מי שיש לו חולה בביתו, חלילה, ילך אצל תלמיד חכם שיבקש עליו רחמים. וטוב ללכת לתלמיד חכם שיש לו ישיבה, משום שאז יש לו גם זכות לימוד תורה של רבים, ותתקבל תפילתו במהרה (בבא בתרא קט"ז, ובנימוקי יוסף שם).

יתאספו עשרה אנשים וילמדו שיעור בספר 'מנורת המאור' לרפואתו, ויועיל, בעזרת ה' (סגולות ישראל, דף קכ"ה, אות ג).

לקבץ עשרה אנשים, ולומר פסוקי תהילים מפרק קי"ט לפי אותיות שמו. (מי ששמו למשל משה, יאמרו כל הפסוקים המתחילים באות מ' ובאות ש' ובאות ה'). ונוהגים להוסיף גם פסוקים המתחילים באותיות אלו: קר'ע שט'ן. (הגר"ע יוסף שם עמ' כו מהחיד"א).

קבלה מה"חוזה מלובלין", שאם יש לאדם חולה בתוך ביתו, שיקבל על עצמו לעשות סעודה לכבוד הנביא הושע בן בארי, ביום שלישי בשבוע מיד לאחר שיתרפא החולה. וכתב הבעש"ט שלפני שיקבל הקבלה הנ"ל יאמר פסוקים אלו (ישעיה ח,יט-כ): "וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים, הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים. הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ, בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים. לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה, אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר". (אביעה סגולות עמ' 165, מסגולות ישראל ח,יב).

בספר סנסן ליאיר שנכתב ע"י החיד"א הקדוש זיע"א מובאים כמה דברים המועלים לרפואה:

ייחד עשרה אנשים שיתענו ויקראו תהלים בנעימות לרפואתו.

פדיון נפש ע"י ירא שמים וחכם.

יתנו צדקה בעדו כאשר יכלו שאת (טוב לתת צדקה לזכות החולה, בכול יום חול [עפ"י הוראת הרבנים ניתן גם לתת בהוראת קבע וזה נחשב כנתינה יומיומית], ועדיף לומר בטרם נתינת הצדקה: הריני נותן צדקה זו לעילוי נשמת כל הנשמות שנפטרו מהעולם ולא השאירו אחריהם זרע של קיימא, לזכות ולרפואת פב"פ).

שינוי שם על ידי חכם ירא שמים בכוונה גדולה, להמשיך לו נפש חדשה מקדושה.

"ארבעה דברים מקרעים גזר דינו של אדם, ואלו הן: 1. נתינת צדקה, 2. צעקה לה', 3. שינוי השם של החולה, 4. ושינוי מעשה (שיקבל ע"ע להיטיב מעשיו). "ויש אומרים, גם שינוי מקום. ואין לשנות שמו של החולה ללא ידיעתו, אלא אם כן השעה דוחקת ואין אפשרות להודיעו. (רפואה וחיים פרק א, אות י"ט)

סגולות ליולדת וליושבת על המשבר

מרן החיד"א מביא בספרו "סנסן ליאיר": תפילה ליולדת בזמן הלידה כאשר האשה יושבת על המשבר, הבעל אומר מזמור כ' 12 פעמים, שהוא שבעים תיבות כנגד שבעים קולות, ולא ישָנֶה המזמור ללשון נקבה, אלא יאמרנו ככתוב. (ויכולה גם האשה להתפלל תפילה זו על עצמה).

סגולה למקשה לילד, שתתלה על צוארה מפתח של הבית עלמין. גם המפתח הזה מסוגל לעקרה: (ספר המידות – ערך בנים).

מובא בשם האדמו"ר הרי"מ מקאזניץ שאמר בשם הבעש"ט סגולה למקשה לילד שיטבול הבעל במקוה (מקור מים חיים – פרשת יתרו).

מובא בשם הבעש"ט סגולה למקשה לילד שיקח הבעל מלא לוגמיו מי המקוה בפיו וילך עם פיו המלא מים ויזלוף על היולדת. (מקור מים חיים – פרשת יתרו, סוגה בשושנים פ"ג; באר אליהו ט"ז. הסגולה עצמה מובאת בשם הבעל שם טוב).

סגולה ללידה קלה וטבעי. נוהגים, שמי שנכנסה אשתו לחודש התשיעי להריונה, יקיים מצוות "פתיחת ההיכל" (בעת קריאת התורה) וזה לשון החיד"א על סגולה זו של פתיחת ההיכל "והוא מנהג יפה ויש לו סמך על פי סוד" (מרן החיד"א, בספרו עבודת הקודש, מורה באצבע, סימן ג,צ, כף החיים קל"ד,יב).

סגולה שתלד אשה בנקל. תקיים אשה סעודה רביעית בכל מוצאי שבת ובתוך הסעודה תשתה משקה חם או תאכל מאכל חם ותאמר "חמין במוצאי שבת מלוגמה" (רפואה) ומובטח לה שתלד בנקל. (רבי אלימלך מליז'נסק בעל הנועם אלימלך, כף החיים, ש'ד).

סגולה ללידה קלה: לעשות ריבה מהאתרוג שעליו בירכו בחג הסוכות, ולאכול ממנה בליל ט"ו בשבט, הוא סגולה ללידה קלה. (כף החיים, סימן תרס"ד)

סגולה ליולדת המתקשה בלידה: לומר עליה שבע פעמים את מזמור כ"ב מתהלים – למנצח על איילת השחר.

סגולה ליולדת המתקשה בלידה: לומר את מזמור ק שבתהלים – מזמור לתודה. גם לתת צדקה מכספה לתלמידי חכמים.

מקובל אצל חסידים: להניח תחת ראשה של היולדת את הספר "נועם אלימלך" (של רבי אלימלך מליזענסק), ובפרט ספר מדפוס ראשון, כסגולה שתלד בקלות – "והוא בדוק ומנוסה" (אוצר הברית, ח"א עמוד ע"ט אות ה).

סגולות לאשה מעוברת

סגולה למעוברת שתלד בשלום ולא יקרה לה או לתינוק שום דבר לא טוב חלילה, שכשתגיע לחודש התשיעי להריונה, תטבול במקוה כשרה. (רפאל המלאך, אות מ).

סגולה לאשה מעוברת שתהיה לה לידה קלה: שביום הושענא רבה, אחרי התפילה, תיקח את האתרוג ותנשוך את הפיטם בשיניה. (סגולות ישראל, מערכת מ, אות סז).