How did The Steipler explain to a five-year-old boy the virtue of Kaddish

In the book “הליכות והנהגות ממרן בעל קהילות יעקב” זיע”א, it is said: A man passed away and left behind a little boy at the age of about five. The boy was ashamed to say Kaddish and all the entreaties and promises were of no avail.

They brought the boy to The Steipler, and he began to speak to the boy warmly and said to him: ‘Your father is in the world of truth, there is nothing there that is worth it, and if it is given to him all the silver and gold in the world, it is worth nothing to him. There only the Kaddish that you will say for him is worth to him. Do you know how much he is waiting for your ‘Kaddish’?! You should say, this is the greatest pleasure you can do for your father. Then the rabbi told him the story of Rabbi Akiva who said to one he should say ‘Kaddish’ for his father, And by this he will be saved from hell. The things affected the boy, and the very next day he began to say ‘Kaddish’ every day until the end of the year of mourning.

The wonderful story with Rabbi Akiva

מעשה ברבי עקיבא שראה אדם אחד שהיה עירום ושחור כפחם, והיה טוען (סוחב) על ראשו מטען גדול של קוצים, והיה רץ במרוצת הסוס.

גזר עליו ר’ עקיבא והעמידו ואמר לו לאותו האיש: ‘למה אתה עושה עבודה קשה כזאת? אם עבד אתה ואדונך עושה לך כך – אני אפדה אותך מידו, ואם עני אתה – אני מעשיר אותך’. אמר לו: ‘בבקשה ממך אל תעכבני שמא ירגזו עלי אותם הממונים עלי’.

אמר לו: ‘מה זה ומה מעשיך?’ אמר לו: ‘אותו האיש [הכוונה לעצמו] מת הוא, ובכל יום ויום שולחים אותי לחטוב עצים ושורפין אותי בהם’.

אמר לו: ‘בני, מה הייתה מלאכתך בעולם שבאת ממנו?’ אמר לו: ‘גבאי מס הייתי והייתי מראשי העם, ונושא פנים לעשירים והורג עניים’.

אמר לו: ‘כלום שמעת מן הממונים עליך, אם יש לך תקנה?’

אמר לו: ‘בבקשה ממך אל תעכבני שמא ירגזו עלי בעלי פורענות, שאותו האיש אין לו תקנה. אלא שמעתי מהם דבר שאינו יכול להיות: שאמלא היה לו לזה העני בן שהוא עומד בקהל ואומר “ברכו את ה’ המבורך”, ועונין אחריו “ברוך ה’ המבורך לעולם ועד”, או יאמר “יתגדל”, ועונין אחריו “יהא שמיה רבא” , מיד מתירין אותו האיש מן הפורענות. ואותו האיש לא הניח בן בעולם, ועזב אשתו מעוברת ואינו יודע אם תלד זכר מי מלמדו, שאין לאותו האיש אהוב בעולם’.

באותה שעה קיבל עליו ר’ עקיבא לילך ולחפש אם הוליד בן כדי שילמדו תורה ויעמידו לפני הציבור.

אמר לו: ‘מה שמך?’ אמר לו: ‘עקיבא’. ‘ושם אנתתך (אשתך)?’ אמר לו: שושניבא. ‘ושם קרתך (עירך)?’ אמר לו: ‘לודיקא’.

מיד נצטער ר’ עקיבא צער גדול והלך ושאל עליו. כיוון שבא לאותו מקום שאל עליו. אמרו לו: ‘ישתחקו עצמותיו של אותו רשע!’ שאל על אשתו. אמרו לו: ‘יימח זכרה מן העולם!’ שאל על הבן. אמרו: ‘הרי ערל הוא, אפילו מצוות מילה לא עשה’.

מיד נטלו ר’ עקיבא ומלו והושיבו לפניו, ולא היה מקבל תורה עד שישב עליו ארבעים יום בתענית.

יצתה בת קול ואמרה: ‘ר’ עקיבא, לך ולמד לו!’ הלך ולמדו תורה וקריאת שמע ושמונה עשרה וברכת המזון, והעמידו לפני הקהל ואמר: “ברכו את ה’ המבורך”, וענו הקהל: “ברוך ה’ המבורך לעולם ועד”, “יתגדל… יהא שמיה רבא”.

באותה שעה מיד התירו המת מן הפורעניות. מיד בא לר’ עקיבא בחלום ואמר: “יהי רצון מלפני ה’ שתנוח דעתך בגן עדן שהצלת אותי מדינה של גיהינום”. מיד פתח ר’ עקיבא ואמר: “ה’ שמך לעולם ה’ זכרך לדור ודור”. וכן מצא מורי הר’ אלעזר מוורמשא בתנא דבי אליהו רבה: הקטן האומר “יתגדל” מציל אביו מן הפורענות”.

(אור זרוע, ח”ב, הלכות שבת, סימן נ)

In the book “Yesh Nochalin” it is mentioned in the name of the Zohar Chadash, that when the man came to Rabbi Akiva in a dream, he said to him: “At the time when my son said Haftara, it made it easier for me in hell. And when my son was Chazan and said Kaddish for me, my all sentence was teared. And at the time he learned Torah, I got a part in Gan Eden.”